מאת פרנק וויקס
תרגום: לאון מינץ
האירוע אשר חנך את המאה השנייה של התעופה הוא שיגור מטוס ללא טייס מעל האוקיאנוס האטלנטי, מרחק 1,900 מייל מקנדה לאירלנד.בעוד שעולם התעופה נערך לחגיגות ה-100 לטיסה ההיסטורית של האחים רייט, ניסיונאי אחר, בן 77, שם פעמיו אל ניופאונדלנד, קנדה, על מנת לשגר טיסה משלו. בדומה לאחים רייט, 100 שנה לפניו, גם מיינארד היל זכה לפרסום מועט, אך תרומתו למאה הזו שקולה לתרומתם של האחים רייט למאה הקודמת.
אורוויל ווילבור רייט שיגרו אדם לאוויר בתוך מכונה ששקלה 600 פאונד, וטיסתם הראשונה נמשכה 12 שניות. מיינארד היל שיגר מכונה לא מאויישת ששקלה 11 פאונד, לטיסה בת 38 שעות מעל האוקינוס האטלנטי, מקנדה לאירלנד, מרחק 1,900 מייל.
הדחף אשר הניע את היל לבנות את הטיסן הזה, פרט לתשוקה מילדות, היו שיאי העולם של הרוסי פטרוב וליטצ'קובסקי, והימים היו ימי המלחמה הקרה. וליטצ'קובסקי כבר החזיק בשבעה שיאי עולם לגלשנים ומטוסי ים, בפרט שיא גובה של 7,100 רגל. היל כמעט הכפיל את שיאו של פטרוב על ידי קביעת השיא ל-13,320 רגל, ועד 1970 היל כבר החזיק בשיאי שהות, מהירות ומרחק. ב-1992 היל שיפר את השהות ל-33 שעות ו-29 דקות כאשר בנו טס מרחק של 808 מייל.
המרחק הקצר ביותר מעל האוקיאנוס האטלנטי הוא 1,900 מייל (כ-3,000 קילומטר) מניו-פאונדלנד לאירלנד, וזה היה גם המסלול של הטלגרף הראשון ב-1858 ומסלול הטיסה ההיסטורית של אלקוק ובראון במפציץ דו-מנועי ב-1919.
הרעיון של היל היה להתחיל את הטיסה עם בקרת-רדיו ידנית, להעביר לטייס אוטומטי מעל רוב האוקיאנוס ולחזור לטיסה ידנית להנחתה ע"י צוות שהמתין באירלנד. בעיה "קטנה" שצצה להיל היתה שמנוע ארבע-הפעימות שהוא בחר וביצע סביבו את התכן, כבר לא היה בייצור במשך שני עשורים, ולכן היל פרסם מודעה ב-eBay וכך השיג את המנוע.
לאחר תלאות לא מעטות, שיגר היל את הטיסן הראשון ב-8 באוגוסט 2003. ההמראה היתה חלקה והטיסה היתה יציבה עד שלפתע, כעבור 430 מייל, לא התקבל אף אות מן הטיסן. הניסיון השני התבצע ב-9 באוגוסט אך המטוס החל לבצע תנודות כעבור 560 מייל וכעבור יומיים פסקו האותות להגיע מן הטיסן. באורח פלא, כעבור מספר שעות האות חזר והראה טיסה יציבה.
השעות האחרונות היו קריטיות, שכן כמות הדלק חושבה לפי תנאי מזג אוויר נוחים מכפי שהיו בפועל, אך לבסוף הדלק הספיק למטוס כדי להגיע בבטחה ליעדו. דייב בראון, זוכה 6 אליפויות עולם בטיסני רדיו, הנחית את הטיסן באירלנד, סמוך לאנדרטה שנבנתה לציון הטיסה ההיסטורית מ-1919.
נמסר ע"י פרופסור דוד דורבן
הידעת?
הטיסה הטרנס-אטלנטית הראשונה התקיימה בשנת 1919, אז טס צוות של חיל הים האמריקאי בפיקודו של אלברט ריד, מניו-יורק לפלימות', אנגליה. זמן הטיסה הכולל היה כ-54 שעות, שהתפרשו על-פני 23 ימים וכללו עצירות רבות.אלקוק ובראון המוזכרים במאמר, היו הראשונים לחצות את האוקיאנוס האטלנטי בטיסה ללא עצירות, במשך כ-16 שעות, כשבועיים בלבד לאחר הגעתם של אלברט ריד וצוותו ליעדם באי הבריטי.
שמונה שנים מאוחר יותר, בחודש מאי 1927, ביצע צ'רלס לינדברג את טיסת הסולו הטרנס-אטלנטית הראשונה, כאשר טס מלונג איילנג לפריז ב-33.5 שעות.
בדיוק חמש שנים אחרי לינדברג, ב-20 במאי 1932, הייתה אמיליה ארהרט לאישה הראשונה לבצע טיסת סולו טרנס-אטלנטית, מניו-פאונדלנד לאירלנד.
