Google Earth: כל העולם ואחותו

אלכס ז'יליצקי

Google Earth, לטובת הקומץ שטרם זכה להכיר, היא תוכנה המאפשרת צפייה במבט-על על כדור הארץ, ברמת רזולוציה כזו או אחרת. התוכנה משלבת תמונות לווין וצילומי מטוס סטטיים באיכויות שונות, והיא למעשה אחותו המשוכללת של שירות Google Maps האינטרנטי. השירות המקורי נועד בעיקר לחיפוש דרכים ותכנון נסיעות, אך כאשר החל לשלב צילומי לווין, משך אלפי משתמשים לחפש אתרים מעניינים ברחבי העולם. התוכנה לא איחרה להגיע והקפיצה במדרגה את ממשק המשתמש, איכות התמונות והפונקציונליות, בעיקר על חשבון משאבי המערכת ודרישות המינימום להפעלתה. כיום התוכנה מופצת בשלוש גרסאות – האחת חינמית ושתיים בתשלום שנתי של 20$ ו-400$, לשימוש פרטי ועסקי בהתאמה.

ממשק המשתמש

הצפייה בצילומים עצמם מתבצעת בעיקר באמצעות העכבר, כאשר המקש השמאלי משמש ל"גרירת" התמונה והימני להתקרבות (Zooming) והתרחקות מן התמונה. כמו כן, קיימים סרגלים נוספים המאפשרים שינוי בזווית הצפיה ביחס לגובה הקרקע וביחס לאנך לקרקע.

התוכנה כוללת שלושה רבדים עיקריים: הראשון – תיבת החיפוש, המאפשרת "טיסה" ממקום למקום על-ידי הכנסת כתובת או קואורדינטות, חיפוש בתי עסק (החל בתחנות דלק וכלה בבתי מלון) ותכנון מסלול והוראות הגעה מכתובת אחת לאחרת; השני – שכבות מידע (Layers) שונות אשר באמצעות סימונן, מציגות למשתמש מידע נוסף על גבי המפות – גבולות, שמות מדינות וערים, בתי עסק, מערכות תחבורה, מידע לתייר, דרכים ועוד; השלישי והרלבנטי ביותר למשתמש הסקרן – סרגל "מקומות", המאפשר סימון על המפה של כל מה שעולו על רוחו של המשתמש ושמירתו על המחשב המקומי, כולל אפשרות להוספת מידע, תמונות, שימוש בקוד HTML לעיצוב הסימונים (Placemarks) וארגון הסימונים בתיקיות ואוספים.

מאז השקתה ב-2005, צברה התוכנה מיליוני משתמשים ברחבי העולם, רבים מהם משתמשים בפורום הרשמי להעלאת נקודות עניין ואתרים שמצאו ושיתופם עם המשתמשים האחרים. לא בכדי, אחת השכבות ה"כבדות" בסרגל השכבות היא זו של סימוני המשתמשים מהפורום, הכוללת סימונים כמו בתיהם של המשתמשים מחד ואתרי תיירות מובילים מאידך.

רזולוציה היא המילה

רמת התמונות של התוכנה מבוססת על רזולוציה בסיסית של 15מ'/פיקסל, שבה לא ניתן להבחין בדבר מלבד הרים, אגמים ואזורים מיושבים גדולים. בתחילת דרכה, הציעה התוכנה אזורי "רזולוציה-גבוהה" (Hi-Res) בעיקר בארה"ב ובמערב באירופה, בהם הרזולוציה עמדה על כ-1מ'/פיקסל. במהלך 2005 נוספו אזורי רזולוציה-גבוהה רבים נוספים, להמשך הכיסוי הקיים וגם לאזורים חדשים באסיה, אפריקה ואוקיאניה. הוספת ועדכון התמונות מתבצעת במאגר המקוון ואין צורך בעדכוני תוכנה מקומיים לשם כך.

"העידן החדש" ברמת התמונות החל בראשית 2006, אז החלו להופיע צילומים ברזולוציה של 0.6מ'/פיקסל בערים גדולות בארה"ב, ובמרץ הופיע כיסוי כמעט מלא של גרמניה ברזולוציה גבוהה, בחלק מן הערים עד כדי 0.3מ'/פיקסל. מאז ממשיך המאגר להתעדכן באופן שוטף, וכיום גרמניה, איטליה, אנגליה, הולנד, דנמרק ושוויץ מכוסות במלואן ברזולוציה גבוהה, בנוסף לשטחים נרחבים בארה"ב. באזורים מסוימים כמו לונדון, פריז, האג ומרבית הערים בגרמניה, הרזולוציה מאפשרת אף להבחין בצלליות של הולכי רגל וציפורים בתעופתן. לצערם של המשתמשים הישראליים (וחובבי הצבא בכל העולם), חל איסור באמצעות חוק פדרלי על פרסום צילומי לווין של ישראל ברזולוציה גבוהה מ-2מ'/פיקסל. הצילומים הקיימים מראים אמנם את כל שטחי הארץ (לרבות בסיסי חיל אוויר, נמלים, תחנות כח ובתי הזיקוק), אבל הרזולוציה לא מאפשרת אבחנה גבוהה מדי בישראל.

לא רק פלאי עולם

השטחים המכוסים ברזולוציה גבוהה רק הולכים ומתרחבים ואיכותם משתפרת, והפורומים מאפשרים חיפוש וצפייה בכל העולה על הדעת. בגרמניה, לדוגמה, ניתן להבחין במספר מכוניות "מעופפות" וחונות על קירות. בים התיכון, לחופי סרדיניה, אותרו 3 ספינות חיל ים (יוונית, ספרדית ואיטלקית) כחלק מתרגיל רחב של נאט"ו ובארה"ב נמצאה צוללת גרעינית בתנועה. ביוני 2006, אותר על-ידי משתמש גרמני אתר בסין, בו נבנה דגם של אזור מריבה על גבול סין-הודו. הספקולציות בעקבות הגילוי הרחיקו עד כדי "אתר אימונים לקראת מתקפה צפויה" והנושא פורסם בכמה אתרי חדשות.

אחד האזורים בעלי הסימונים הרבים ביותר, באופן מתבקש, הוא אזור 51 בנוואדה, ארה"ב. בסיס חיל האוויר באזור ניתן לזיהוי בקלות, כמו גם מכתשים שנוצרו לאחר ניסויים גרעיניים שונים. לחטטנים שבינינו, קיימים אפילו אוספים של חופי נודיסטים וסימונים של אנשים המשתזפים להנאתם על גגות בתיהם.

גוגל טוב לאווירונוטיקה

עם כל הכבוד לבית הלבן ולמטה ה-CIA, מה שמעניין אותנו זה מטוסים, והרבה. ניתן כיום לראות מאות, ואולי אלפי, שדות תעופה ברחבי העולם, ביניהם כאלו כמו שרל דה-גול, אורלי, הית'רו, גטוויק ופרנקפורט, בהם ניתן לזהות את חברות התעופה על גבי המטוסים. בפלורידה אותר לאחרונה מטוס דו-מנועי שהתרסק לתוך אגם בשנת 1981 ונותר שם עד היום ובאוקראינה חונה בנחת ה-An-225 Mriya, המטוס הגדול בהיסטוריה, שמחזיק ב-240 שיאי גינס והיחיד מסוגו נכון לכתיבת שורות אלו (השלמתו של מטוס נוסף מתוכננת ל-2008). בפן יותר אקטואלי, ניתן לצפות בכמה מטוסי איירבאס A380 במפעלי איירבאס שבטולוז, צרפת.

בנוסף, קיימים בפורומים אוספים נרחבים למדי של מטוסים תוך כדי טיסה, כולל מפציץ מימי מלחמת העולם השנייה בשמי אנגליה, שנתפס במהלך אחת מטיסות הראווה שלו. קיים גם אוסף של כל מטוסי הקונקורד הקיימים, לחובבי הנוסטלגיה.

שלא במפתיע, מרבית הסימונים הבולטים בתחום הם דווקא בנושאי התעופה הצבאית. ניתן ללא כל קושי לאתר בסיסי חיל אוויר של מרבית המדינות המתקדמות, כאשר צרפת והולנד הן היחידות עד כה לצנזר מתקנים רגישים. בארה"ב לבדה ממוקמים עשרות בסיסי חיל אוויר, בהם בסיסי מחקר, תובלה, טייסות הפצצה, קרב ומסוקים. בין המטוסים המעניינים יותר, ניתן למצוא F-117 בבסיס הולומאן (Holloman AFB) ו-F-22 בקליפורניה ובוירג'יניה (בעבר היה גם B2, אך התמונה עודכנה). בקליפורניה אותר גם מבנה של שבעה מטוסים בטיסה, במהלך תדלוק אווירי.

בטוסון, אריזונה נמצא בסיס דיוויס מונטאן, בו חונים מעל 4,000 כלי טיס שיצאו משימוש בארה"ב (חיל האוויר, חיל הים, משמר החופים ועוד). בנוסף לבסיסים בשירות הסדיר, ניתן "לטייל" במוזיאוני תעופה רבים ולצפות גם במטוסים שיצאו משירות, כמו הוולקן הבריטי או ה-SR-71 האמריקאי.

באחד מעדכוני התמונות ביולי 2007 נוספו צילומים ברזולוציה סופר-גבוהה של אזור פניקס, אריזונה – בהם ניתן כמעט לגעת במטוסי ה-F-16 בבסיס לוק (Luke AFB) במערב ומצד שני לצפות במסוקי האפאצ'י לונגבו במפעל בואינג למזרח, כולל מסוק בודד בצבעי הסוואה, המיועד אולי לשימוש חיל האוויר של ישראל.

טוב גם לחלל

האטרקציה העיקרית לחובבי החלל בפקולטה היא מרכז החלל האמריקאי בקייפ קנוורל, פלורידה, הכולל את מרחבי השיגור וכן את מרכז המבקרים, בו ניתן לראות דגם של מעבורת חלל ומספר טילים.

אסור לשכוח גם את מרכז החלל בבייקונור, קזחסטן (משמש בעיקר את רוסיה) ואת מרכז החלל בגינאה הצרפתית, המשמש את מדינות אירופה (כרגע ברזולוציה נמוכה, אבל בוודאי ישתפר בעתיד). כמו כן, ניתן לראות גם את נמלי החלל בהודו, יפן, סין ובמדינות נוספות.
ביוסטון, טקסס נמצא מרכז החלל על שם ג'ונסון, בו מוצב טיל מרקורי 5, וכן נמצא בו מרכז השליטה של נאס"א. טילים נוספים ניתן לראות במרכז החלל בהאנטסוויל, אלבמה, שמשמש כמוזיאון פעילות החלל של נאס"א. במוזיאון ניתן לראות טיל מרקורי 5, דגם של מעבורת חלל, דגם של תחנת החלל האמריקאית הראשונה ועוד.

שווה צפייה

בהתחשב בכמות האתרים המעניינים שניתן לראות ומפאת קוצר היריעה, להלן רשימה חלקית של אתרים הנוגעים בצורה כזו או אחרת לאווירונוטיקה:
בסיס חיל האוויר האמריקאי נליס (Nellis afb), נוואדה – מבסיסי חיל האוויר הגדולים בארה"ב, מאכלס טייסות קרב המפעילות מטוסי F-15 ו-F-16, טייסות תובלה, ניסוי, אימון, רפואה ותחזוקה.
בסיס חיל הים האמריקאי, נורפולק, וירג'יניה – בסיס חיל הים הגדול בעולם המאכלס (בתפוסה מלאה) 75 כלי שיט בהם נושאות מטוסים, נושאות מסוקים, פריגטות, צוללות ועוד.


מוזיאון המלחמה, דקספורד, אנגליה – מוזיאון המוקדש בעיקרו לתעופה צבאית, כולל B-52, SR-71 Blackbird, U2, F-111 ומטוסים נוספים מתוצרת ארה"ב ובריטניה.
שדה התעופה הית'רו, לונדון, אנגליה – שדה התעופה הגדול באירופה והשלישי בעולם מבחינת תעבורת נוסעים. השדה מטפל בכ-70 מיליון נוסעים מדי שנה והוא בסיסה המרכזי של חברת התעופה בריטיש איירוייס.

מבט לעתיד

החל מדצמבר 2006 החלו בגוגל להוסיף שכבות רחבות מאוד של מידע מאתרים שונים, בהן הצגת מידע מויקיפדיה בנושאים רבים, שילוב תמונות מהמאגר Panoramio במקומות בהן צולמו, מיפויים ססמוגרפיים, דגמי מבנים תלת-מימדיים שנוצרו על-ידי משתמשים והיד עוד נטויה. בערים מסוימות, בשלב זה רק בארה"ב, הגדילו לעשות עם שכבת Street View – צילומים שצולמו מתוך רכב נוסע ומאפשרים צפייה רצופה ברחובות העיר מגובה פני הקרקע.

בגוגל לא עוצרים רק בכדור הארץ, והכריזו לאחרונה על השקת Google Sky, שכבה נוספת שמאפשרת צפייה בשמיים ובחלל, באמצעות תצלומים של טלסקופים שונים, החל מגרסה 4.2 של התוכנה. פיצ'ר נוסף שקיים (אך מוסתר בצורת ביצת פסחא) בגרסה האחרונה הוא, לא פחות ולא יותר, סימולטור טיסה.

עם כיסוי של עשרות אחוזים מארה"ב, מרבית אדמת אירופה ושטחים נרחבים בשאר חלקי כדור הארץ (והחלל), נראה שאין הרבה לאן להתקדם, ובכל זאת – גוגל מצליחים להפתיע בכל פעם מחדש. העולם האמיתי-וירטואלי הזה גדל, מתרחב ומגלה מימדים חדשים. יש הרבה מה לראות, צאו לחקור.


תודה ליאיר שגב על הערותיו.
© כל הזכויות לצילומי המסך שמורות לגוגל.